לכתוב
כולם
רוצים לכתוב עצמם
עד זב דם
לקלף גלדים
להציג הפרשות
לתת לעצמם להיות
אבל אני
שכבר טיפסתי הרים
באברים עקשים
ונוקשים
מקור,
שנשאתי פני מול
רוח סופה
למרות שיכולתי
לבחור
ש
החיים
פצעו אותי לרווחה
לא מעט פעמים
סנטו לי באף שעה
שהמחיזו אימה
גלגלו אותי לתהום
עירומה
והכל
כדי שלבסוף אולי אבין –
בשביל מה?
וגם
אפשר אחרת.
כולם רוצים למזוג
נוזל חיים סמוק
בכל שיר
שישתות ויבעיר
ואני כותבת
בדיו ורודה
של שורדים
שכבר יודעים
כי
ישלחו חיוך לכל הבא
שכן חיוכם-לא
להם הוא
ולא להם הסיבה
כי
בשירם ברירה
והיא מחייבת
את יודעה להודיה
כי
את הצפוי להתרחש
תמיד בוראות
מילותיהם הרכות
בהבזק
של אור ואש
הברה הברה
רגע רגע
מקום
נקודה.
