נשוקו שלי

נשוקו שלי

רק לפני רגע או שניים

הילכתי קמוטה וצחיחה

במדבריות הפז הכוזבים.

נשוקו שלי

רק לפני רגע או שניים,

גיששתי אחר נתיב הבריחה

נוטפת זיעה, מוכת סנוורים.

רק לפני רגע או שניים

עוד לא ידעתי את סוד הברירה,

עוד לא מצאתי את נתיב השירה

המתפתל בין צייה לשדות קרחונים.

טרם ידעתי

את דרך הזהב אל ליבי.

עתה,

יודע עטי ויודעות הרגליים

כי רק עוד רגע או שניים,

ישתנו כל הנופים וכל הרוחות

ואז

כאיילה תמה

אדלג על פלגי מים

בעמק השלווה הירוק-ורוד.

שם

במעיינות אמת שופעים,

ארווה צמאוני ואשב להתיר

את כל שהושם בכבלים,

ובקול טהור של זמיר

אקרא אז לכל הברואים :

נשוקו שלי.

*

שרשרות ארוכות של חרוזים

השחלתי בקפידה

בין השורות פיזרתי רמזים

מרצה כתלמידה,

את מרדנותי בפייסנות מלטפת

עוד רגע קל ואשחררה להעז,

כעת זהב אחרים אני צורפת

בתכשיטיה של שז.